- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ב"ל 1216-10
|
ב"ל בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
1216-10
2.11.2011 |
|
בפני : נטע רות |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עדינה מויאל עו"ד שלום משה |
: המוסד לביטוח לאומי עו"ד אירית רייכנברג |
| פסק-דין | |
- בפנינו שתי תביעות שהדיון בהן אוחד המכוונות כנגד החלטתו של פקיד התביעות של הנתבע אשר שלל את זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה בהתאם לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1981 (להלן: " החוק" או " חוק הבטחת הכנסה").
- ההחלטה הראשונה, נמסרה לתובעת בהודעת הנתבע מיום 24.8.09 במסגרתה הודע לה על שלילת גימלתה לחודשים ספטמבר ואוקטובר 2008. זאת בהתאם לסעיף 14 לחוק ולנוכח העובדה כי יצאה את הארץ פעמיים בחודשים יולי וספטמבר 2008 (להלן: " ההחלטה הראשונה"). ההחלטה השנייה, נמסרה לתובעת בהודעה מיום 2.9.09 במסגרתה הודע לה על הפסקת תשלומה של הגמלה החל מיום 6.09 (להלן: " ההחלטה השנייה"). זאת משום שהכנסותיה עלו לשיטתו של הנתבע על גובה הגימלה החודשית, בהתחשב בסיוע שקיבלה מקרובי משפחתה. על שתי ההחלטות הללו משיגה התובעת בפנינו.
- באשר להחלטה הראשונה טענה התובעת, כי היא שבה לישראל לאחר תקופת מגורים ארוכה בארצות הברית, וזאת במסגרת תוכנית לעידוד עלייה של הסוכנות היהודית. לטענתה, היא שבה לארץ באופן סופי והחלה להיות תושבת רק בחודש ספטמבר 2008 כאשר תקופת שהותה הקודמת בארץ - מחודש מרץ 2008 ועד לחודש אוגוסט 2008 - נוצלה לשם קבלת ההחלטה על חזרה סופית. אי לכך, טוענת התובעת כי יש לראותה כמי שיצאה את הארץ פעם אחת בלבד בחודש אוקטובר 2008.
- אשר להחלטה השנייה - טוענת התובעת כי היא קיבלה סיוע כספי מבתה המתגוררת בארצות הברית "מידי פעם" - סיוע שאין לראותו לשיטתה כהכנסה כמשמעה בסעיפים 9 ו- 5(ב) לחוק.
- אשר לדעתנו יאמר - כי סבורים אנו שיש לדחות את שתי התביעות וזאת מהטעמים הבאים:
ההחלטה הראשונה
- ההוראות הנוגעות לתשלום הבטחת הכנסה למבוטח שיצא את הארץ הוסדרו במסגרת סעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה הקובע לאמור:
14א...
(ב) לא תשולם לזכאי שיצא את ישראל גמלה בעד החודש הקלנדרי שבו יצא (להלן - חודש היציאה) ובעד החודש הקלנדרי שבו חזר לישראל (להלן - חודש השיבה), אם הוא אחד מאלה:
(1) לפני שיצא את ישראל כאמור, הוא יצא את ישראל פעם נוספת באותה שנה קלנדרית;
- מהראיות עולה כי התובעת יצאה את הארץ ביום 28.7.08, ושבה ארצה ביום 26.8.08 וכן כי היא יצאה את הארץ שוב ביום 28.9.08, ושבה אליה ביום 3.10.08
משמע - על פני הדברים ולפי סעיף 14א (ב)(1) התובעת איננה זכאית לתשלום הבטחת הכנסה בגין החודש בו יצאה את הארץ (ספטמבר 2008) ובגין החודש בו שבה לארץ (אוקטובר 2010), זאת משום שבאותה שנה קלנדרית היא יצאה את הארץ קודם לכן, בחודש יולי 2008.
- טענת התובעת לפיה, היא לא הייתה תושבת קודם לחודש ספטמבר 2009 ומשכך אין להביא בחשבון את יציאתה מן הארץ לפני חודש זה - אינה מקובלת עלינו: התובעת הגישה תביעתה להבטחת הכנסה לנתבע במסגרתה הצהירה כי היא "תושבת חוזרת" החל ממרץ 2008 (נ/1). במסגרת "שאלון לתושב חוזר" שמילאה התובעת ציינה גם כן כי היא שהתה בחו"ל עד לחודש מרץ 2008. כן עולה כי טרם יציאתה לחו"ל בחודש יולי 2008 שהתה התובעת בארץ תקופה ממושכת של 127 ימים רצופים, מחודש מרץ 2008 ועד לחודש יולי 2008 (ר' נ/3). עוד עולה כי במהלך שהותה בארץ ועוד טרם לחודש ספטמר 2008 הייתה לתובעת דירה בבעלותה ובבעלות אדם נוסף בישראל בה אף התגוררה במהלך חלק מן התקופה מושא המחלוקת. (עמ' 3 לפרוקטוקול שורות 6-9).
התביעה השנייה
- אשר לתביעה השנייה המתייחסת לחודש יוני 2009 ואילך - הרי שסבורים אנו כאמור כי יש לדחות גם אותה וזאת מן הטעמים כדלקמן:
- במסגרת החלטת הדחייה קבע פקיד התביעות כי "ההכנסה הנחשבת" מהכנסותיה של התובעת הינה על סך של 10,000 ש"ח, סכום העולה על גובה תקרת הגימלה להבטחת הכנסה לחודש שהסתכם בסך של 1,921 ש"ח. לעניין זה הביא פקיד התביעות בחשבון את הסיוע הכספי שקיבלה התובעת מביתה.
11. סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה קובע כיהגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה. סעיף 9 לחוק מגדיר הכנסה מהי. השאלה האם יש לראות בעזרה משפחתית הכנסה שיש להביאה בחשבון לצורך יישומו של סעיף 5 (ב) לחוק זכתה לאחרונה לדיון נרחב במספר פסקי דין (עב"ל (ארצי) 81/07 אהרון בנישו - המוסד לביטוח לאומי; פורסם באתר נבו (עב"ל 176/09 דוד ולאה מרים בליתי - המוסד לביטוח לאומי,עבל (ארצי) 618/08 פורסם באתר נבו דנה אורן נ ' המוסד לביטוח לאומי , (להלן: "עניין אורן" פורסם באתר נבו ( .עיון והשוואה בין פסקי הדין הללו מלמד - כי הנטייה היא לאבחן בין סיוע חד פעמי אקראי לבין סיוע קבוע בסכום משמעותי ובלשונו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין אורן לאמור:
" סכום הניתן באופן סדיר וקבוע ראוי להיחשב כהכנסה. בהלכת בליתי נקבע כי מידת היזקקות המערערים לגמלה המבטיחה קיום מינימלי היתה פחותה, נוכח העובדה שבאופן סדיר וקבוע שולם להם סכום של 1,800 ש"ח על ידי קרן טורנטו. הוא הדין אף בענייננו משבידי המערערת מתקבלים מדי חודש סכומים כסף גבוהים, באופן סדיר ושוטף, יש לראות בסכומים אלו כהכנסה. את סכומי הכסף הקבועים יש להחשיב כהכנסה לאור תכלית החוק ומכוח הוראת סעיף 2(5) ל פקודת מס הכנסה, כאמור בסעיף 9 ל חוק הבטחת הכנסה.
אם יקבע אחרת תסוכל תכלית החוק ויוטל נטל כבד לא מוצדק של המבוטח על החברה. הציבור אינו חייב לתמוך באדם אשר יכול לספק לעצמו צרכים חיוניים, ואף הרבה מעבר. אבן הבוחן הינה היזקקות הנזקק ולא צבע נותן הכסף. "
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
